1והנה פתח דברי יאיר בחלוקי הכללי׳ שבין דברי חסידות הישנים ובין דברי חסידות אשר הנחילנו והאיר לנו אאמו״ר ז״ל נ״ע באור תורתו,2מה שכל עיקר מגמתו היה מתחילת עבודתו בקודש, אשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז״ל שכל עיקר מגמתו ויגיעתו במסירת נפש ממש על אנשי שלומינו רק שיוקבע בנפשם גלוי אלקות,3דהיינו שיהיה התפעלות נפשם רק התפעלות אלקות דוקא ולא התפעלות חיי בשר שאינו התפעלות אלקות כלל.4וזה עיקר וקיצור תוכן המכוון, שהוא ההפרש בין עובדי ה׳ בנשמתם לעובדי ה׳ בגופם. ובזה הכלל נמצאו פרטים רבים ושונים מאד.5ומתחלה צריך לבאר היטיב שרש הכלל הזה הגם שידוע לכל אבל אינם מבינים לתכליתו.6והענין יובן בהקדים הידוע על פי ואתם הדבקים בה׳ כו׳ חיים כולכם כו׳ דמשמע שבלתי הדביקות אינם נקרא חיים אלא מתים, וכתיב לאהבה את ה׳ כי הוא חייך,7ואי אפשר לפרש דכי הוא חייך קאי על לאהבה את ה׳ כו׳ דהאהבה הזאת היא חייך,8דאם כן היה לו לומר כי היא חייך ולמה אמר הוא חייך,9ובודאי פשט המקרא הזה מובן לכל דכי הוא חייך נתינת טעם הוא, למה תאהוב לפי שהוא חייך,10ואם כן יש לומר מה צורך להתפעלות האהבה אחר שכבר הוא חייך ממש.11אך הנה ידוע שיש הפרש בין ענין האהבה ובין ענין הדביקות,12וכלל ההפרש הוא רק בדבר הזה בלבד, שהדביקות הוא חיות והתקשרות הנפש בחיי החיים עצמות אור אין סוף ברוך הוא שנקרא מקור חיי כל הנשמות,13וזה שכתוב כי הוא חייך ממש כידוע,14ועל כן בענין הדביקות אמר ואתם הדבקים פירוש אתם מצד שרש נשמתכם הדבקים ממילא בהתקשרות עצמיית ותמידיית ולא בחינת התפעלות לפרקים,15כמו שאמר רשב״י בחד קטירא אתקטרנא ביה אחידא כו׳ וכמו שיתבאר בסמוך במדריגה הה׳ דנפש האלקית בבחינת יחידה כו׳16וזה יש בכל נפש מישראל גם מי ששרשו בבחינת נפש דעשיה בלבד כידוע,17ולזה אומרים שמע ישראל דוקא כידוע שזהו למסור נפשו באחד בפסוק ראשון,18ואחר כך הציווי ואהבת בבחינת התפעלות הנפש שצריך לצווי ביגיעת הנפש ונקרא פולחנא דרחימותא כמבואר וידוע לכל.19אך תוכן זה הענין הוא ענין הכלל הנזכר לעיל דהיינו שיהיה עיקר ההתפעלות התפעלות אלוה דוקא ובזה עצמו יש ב׳ מדריגות הדביקות והאהבה כנזכר לעיל.20והענין הוא כידוע שיש בנפש האלקית ה׳ מדרגות נר״ן ח״י, והיותר נעלה הוא בחינת יחידה,21והוא בחינת התקשרות ודביקות העצמי שדבוק וקשור בתמידות כמו שאמר ביה אחידא ביה להיטא כו׳.22וישנו גם בכל אחד מישראל בכל חד לפום שיעורא דיליה,23והוא אשר צריך לפרש ולבאר שיחה זאת היטב,24בהיות שנראה בעליל בכל איש גם פחות הערך בנפש שפילה ונמוכה בהשגה ומדות כו׳. כאשר ישמע איזה דבר בענין ההתבוננות באלקות כמו ביאור דסובב וממלא וכהאי גוונא תתפעל נפשו ביותר בלשון אידייש ער דער הערט זייער,25וחוש זה אינו אלא מצד שרש נפשו דהיינו בחינת אלהות שבנפשו, והוא בחינת יחידה שבו שהוא למעלה מכח החכמה שבנפשו,26והוא ענין ובחינת התקשרות עצמיית שלו הנקרא דביקות שתדבק ותמשך הנפש מצד בחינת עצמית אלקית שבעצם נפשו הנמשכת ונדבקת ממילא כאשר יומשך הניצוץ אחר השלהבת וכהאי גוונא27וזהו הנקרא התפעלות אלוה ממש.
